כאמור, לשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות משלהן. בתמונה הגדולה, הרפורמר מאפשר עבודה ממוקדת על קבוצות שרירים רצויה מבלי ליצור עומס על שאר מערכות הגוף, לעומת פילאטיס על מזרן שעובד על מרכז הגוף. חשוב לציין שאלה הגדרות די כלליות, אך זה הוא ההבדל הגדול ביותר בין השיטות.
יתרון אחד של פילאטיס מכשירים נעוץ ביכולת של הרפורמר לבצע את אותו תרגיל שוב ושוב אך בעוצמות התנגדות משתנות, החל מהתנגדות קלה ועד לחזקה מאוד. ניתן להתאים בקלות את רמת הקושי הרצויה. אמנם גם על מזרן אפשר להתאים את רמת הקושי, אך הדבר דורש שינוי של מנח הגוף או הקטנת טווח התנועה, מה שעלול להקשות על מתאמנים שאינם שולטים טוב בתרגילים או סובלים מהגבלות בתנועתם.
עוד יתרון של המכשירים הוא ששיעורים בשיטה זו הם לרוב אישיים ומלווים במדריך צמוד. בדרך זו המתאמן יכול מצד אחד לצבור ביטחון בזכות תשומת הלב האישית שהוא מקבל ומצד שני עקומת הלמידה קלה יותר עבור מתאמנים מתחילים וחסרי ניסיון, דוגמת מבוגרים או אנשים שבאופן כללי אין להם רקע ספורטיבי כלשהו.
איפה עדיף להתחיל?
סביב שאלה זו קיימים לא מעט קיומי דעות בין התומכים במכשירים לבין התומכים במזרן. התומכים ברפורמר טוענים כי שימוש במכשירים אינו רק מספק חיבור טוב ויעיל יותר לשרירי הליבה, אלא גם מוריד מהמתח הגופני והמנטלי ובכך מאפשר למתאמן רמת ריכוז גבוהה יותר במסגרת התרגול.
בפינה הנגדית של הזירה, התומכים במזרן אומרים כי הבנה מלאה של השליטה השרירית יכולה להתקיים ללא רצועות או עזרים חיצוניים שמספקים התנגדות או תמיכה. לעתים מתאמנים שהחלו את דרכם עם פילאטיס מכשירים ומעוניינים לעבור למזרן חשים תחושת תסכול לאור העובדה שהם מתקשים לבצע את התרגילים. חשוב להבין שקושי זה נובע מכך שבמקור תרגילי המזרן נועדו לאוכלוסייה בעלת כושר גופני גבוה יותר, כפי שכבר צויין לעיל..
בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר להחליט היא פשוט להתנסות. במהלך האימון או אחריו עליכם לשאול את עצמכם שאלות כמו איזו שיטה נוחה יותר? האם אתם מתחברים למדריך? וכ'ו. גם תחושת בטן אישית היא לגטימית לחלוטין בנושא זה..
אין זה אומר בהכרח כי על המתאמן לבחור שיטה אחת מתוך השתיים ולדבוק בה באדיקות. למען האמת, ההיפך הוא הנכון – המפתח לאימון הטוב ביותר הוא שילוב של שתי האופציות הללו יחד, כלומר אימון שמשלב פילאטיס מזרן עם פילאטיס מכשירים.
